העבודה בעתון מספקת דרכים שונות ומשונות שבהן מגיע חומר בעל ענין לשולחן המערכת. במקרים רבים הדבר נעשה בבחינת ״בא לברך ונמצא מקלל״. אחד הקוראים (בדרך כלל קורא מזדמן שאינו נמנה על ציבור קוראי ״יתד נאמן״ ואינו חדור בהשקפה הנכונה), מבקש לציין לשבח גורם כלשהו, ואז מתברר, כאמור, שהדבר בבחינת ״בא לברך ונמצא מקלל״.

קורא מזדמן שכזה, שלידיו הגיע גליון יום ג׳ האחרון, שמופץ ככל יום ג׳ בתפוצה מאסיבית וכלל־ארצית, כתב כי הופתע לראות את מכתבו של רבינו מרן הגרי״ש אלישיב שליט״א, שבו כתב: ״כבר הבעתי דעתי אודות השבועון ׳משפחה׳, המסלף ומטשטש השקפת התורה. ועתה בא להרבות השפעתו ותפוצתו. יש לעמוד על המשמר לבל ייכנס לבתי היראים לדבר ד׳, ובוודאי שאין להכשירו ולסייע בידו״.

״בדרך כלל אינני קורא עתונים חרדיים מכל סוג שהוא, חוץ מגליון זה שהזדמן לידי ע״י ידיד חרדי. התפלאתי לשמוע כי רב גדול בתורה מותח ביקורת חריפה על העתון ׳משפחה׳, וכותב כי הוא ׳מסלף ומטשטש השקפת התורה׳. כאמור, אינני קורא כלל עתונות המופצת במגזר החרדי, אבל אני רואה את מאמריו של עורך ׳משפחה׳ המתפרסמים בפרסומי ׳צו פיוס׳, וכחילוני עם רקע למסורת, דבריו נחשבו בעיני כמאמרים מנוסחים היטב ומביעים גירסה מתונה ושפויה של היהדות. אני מצרף בזה צילום מאמריו האחרונים, ואבקש שתאמרו לי האם יש גם בהם ׳סילוף וטשטוש השקפת התורה׳, כמו שקראתי במכתבו של הרב אלישיב״.

נענינו לבקשה, נטלנו את צילומי המאמרים, וחשכו עינינו. הן בשל הבימה שבחר לפרסם בה, והן בשל תוכנם ורוחם. נזכרנו שבאותו יום קיבלנו מכתב מקורא אחר, הפעם קורא ותיק של ״יתד נאמן״, שהביע פליאה על אותו עורך, שבניגוד לגורמים בכירים אחרים ב׳משפחה׳, לא נחשב עד כה כמי שמשתייך לרוח ״החרדים החדשים״, ועל כן תמה הכותב כיצד אינו בוש להמשיך ולתפקד במקום זה, אשר מרנן גדולי ישראל שליט״א יצאו מגדרם והוקיעו אותו בתוקף רב.

 

לא בכך אנו עוסקים, ואכן אותו עורך נחשב בעבר כמי שגדל עכ״פ בשנים עברו ברוח הישיבות הקדושות. הוא מוכר גם כאדם סימפטי ובעל כושר רטורי. אך לפ־ חות לגבי ההשקפות אותן הוא מביע פעמים רבות, בדרך כלל ב׳משפחה׳ והפעם במסגרת ׳צו פיוס׳, ניתן לקבוע כי יש בכך ביטוי לדברי הרמב״ם כי דרך האדם להיות מושפע מסביבתו הקרובה. ועל כך בהמשך.

ראשית נתייחס לבימה בה התפרסמו הדברים. כידוע, אחד הגורמים המימסדיים שמנסה בכל כוחו לסייע בהחדרת ההשקפות הדתיות־לאומיות, לקדם את תופעת ״החרדים החדשים״, ולעודד ״פתיחות״ ו״השתלבות״ בחברה הכללית, הוא אירגון ״צו פיוס״, שכנגד יוזמותיו כבר התריעו בשעתו מרנן גדולי ישראל זצוק״ל ויבדל״א. ״חזון צו פיוס״, נאמר בדפי ההסברה של האירגון,

להקים חברה משותפת של ״יהודים בעלי גישות שונות למסורת״. כדי להגשים חזון זה, פועלים באירגון ״להעשרת הקשרים בין יחידים וקבוצות על הרצף הדתי־חילוני בחברה היהודית״, וכן ״להשמעת הקול המתון בתוך השיח הציבורי ולחיזוקו״.

בין היוזמות של הארגון נמנית הקמת ״קהילות מעורבות, המקיימות חיים קהילתיים משותפים של חילונים ודתיים״ מתוך ״קבלה של גישות שונות ליהדות״, פרויקטים לעידוד ״מתנדבות שירות לאומי עם מתנדבות שנת שירות״, למפגשי היכרות, לימוד ועשייה משותפים, ועוד כהנה וכהנה. הארגון פירסם גם חוברות הסברה שהציגו את מועדי ישראל בצורה מעוותת, תוך ״שילוב״ של ציטוטים מהמקורות עם דברי סופרים כפרנים ופורקי עול. אין צורך לחזור ולפרט את כל רעיונותיו המקוממים של ארגון זה, שכבר פורסמו בהרחבה בשעתו ב״יתד נאמן״. עתה, מן החומר שהגיע לידינו, התברר, כי בשנים האחרונות פתח הארגון ביוזמה חדשה: פרסום מאמרי דעות של פובליציסטים שונים. תחת הכותרת ״הדעתנים״, נדפסים מאמריהם של ארבעה כותבים. ״עיתונאים בעלי גישות שונות למסורת שכותבים לצו פיוס״ - ״בואו לקרוא מה הם חושבים על הנושאים שעל סדר היום ועל היחסים בין דתיים וחילונים במדינה״.

מתוך הארבעה נבחר ״עתונאי חרדי״ אחד, שעומד כנראה בתקן של מה שמכונה כיום כ״חרדי מחמד״ של התקשורת. מדובר בעורך הראשי של עתון ״משפחה״, שכותב ל״צו פיוס״ טורים קבועים. להלן כמה מהגיגיו שפורסמו בשבועות האחרונים.

בטור שכתב בשבוע שעבר, מציב הכותב סימני שאלה על ההסדר של ״אוטובוס מהדרין״. כל יהודי חרדי יודע, כי יש לעמוד מאחורי הסדר זה שכל גדולי התורה תמכו בו ועומדים מאחוריו, אך עורך ״משפחה״ מבהיר שלא מדובר כלל בנושא ששייך לציבור החרדי בכללותו, אלא להיפך. ״ההפרדה הנהוגה בכמה קוי אוטובוס מופעלת על ידי קבוצה קטנה מתוך הציבור החרדי, בעוד הרוב המכריע של הציבור אינו נוהג כך. קבוצות קטנות אלו נוהגות כך מסיבות שלא כאן לפרטן״, מסביר האיש לקוראי הגיגיו.

לפני כמה שבועות התאונן עורך ״משפחה״ בטורו ב״צו פיוס״, כי ״המתקיפים את החרדים לא לוקחים בחשבון את השינויים מרחיקי הלכת המתרחשים בחברה הזאת, ולא נותנים להם גיבוי תקשורתי״. הוא מציין כי לדעתו ״בשנים האחרונות מתחולל לאיטו מפנה: אלפי צעירים חרדים מתגייסים במסגרות שהצבא השכיל להתאים לצרכיהם הדתיים. רק השבוע בישרה העיתונות שחיל המודיעין עומד לגייס 1000 צעירים חרדים מקרב בני הישיבות. בשנים האחרונות הוקמו מכללות ללימודים אקדמיים על טהרת החרדים״. לאחר שהוא מתפאר ומשתבח בכך, הוא שואל רק מדוע התוקפים החילוניים אינם מתחשבים בעובדה זו.

בטור נוסף, תחת הכותרת ״נחמה לנשים״ מספר העתונאי: ״במקרה סיפרה לי מישהי על מנייני נשים דתיות לאומיות החוגגות לעצמן את חג שמחת תורה. זו הייתה חדשה מעניינת עבורי. בהחלט לא ידעתי איך להתייחס אליה מן הבחינה ההלכתית, אבל מן הבחינה הערכית מצאתי בתופעה זו עניין״. לדעתו, ראוי להביע סיפוק על כך שקמה ״קבוצת נשים המחפשת את השוויון עם הגברים לא בשדה הקריירה החילונית, בתחום המדע, הפיננסים או הפוליטיקה, כי אם בתחום האמוני״, והדבר אף נחשב בעיניו כביטוי של שאיפת ״הענקת כבוד ויקר לתורה״, (להזכירכם שהתייחסות זו היה בענין ״מנייני נשים דתיות לאומיות החוגגות לעצמן את חג שמחת תורה״).

״ואם מעורבת ברצון זה לעשות לעצמן מניין עם כל סממני החג (ריקודים עם ספר תורה) השאיפה להידמות לגברים״, אזי ברצונו ״לבשר להן שבנקודה זו קיים שוויון מלא בין גברים ונשים במחשבתה של היהדות. תלוי כמובן מה היא נקודת המוצא לפיה בודקים סוגיה סבוכה, מורכבת ומרתקת זו״.

כאן הוא פותח בהסבר מפותל, שבמרכזו דברים שכתבה ״פרופ׳ נחמה ליבוביץ המנוחה בספרה על ספר בראשית״, אודות הדרכים למימוש העצמי של תפקיד האשה, ומצביע על כך ש״פרופ׳ ליבוביץ עצמה מהווה דוגמא חיה״ לדרך זו, שכן ״הפכה בשנות פעילותה לאחת המורות הגדולות לתורה״.

מסקנתו היא: ״כך, מבחינה ערכית ואמונית, יש לעולזות בשמחת תורה על מה לסמוך מבחינה הלכתית. ובעיקר לזכור שזוהי נקודת המוצא שלנו להבנת נושא האיש והאישה ביהדות. וכל הטענות המועלות זוכות לאור אחר. הרי לא העובדות חשובות, כי אם הפרשנות שלהן״. עד כאן מקצת מהגיגיו של עורך ״משפחה״, שהחליט להפוך לשותף פעיל בפרסומי ״צו פיוס״, ומבקש להתחנחן בפני הציבור החילוני והפשרני, תוך סילופים ותיאור עקמומי של הציבור החרדי, במבט של יפיפיות־נפש. אכן, מימוש ראוי של מגמות ״צו פיוס״: ״להשמעת הקול המתון בתוך השיח הציבורי ולחיזוקו״.

מסתבר, כי הכלל הידוע של הרמב״ם, שדרך האדם להימשך אחר אנשי מקומו, מוכח שוב במקרה זה. יהודים בינינו שמכירים את האיש ואולי מביעים פליאה כיצד הגיע למה שהגיע לאחר שבצעירותו התחנך בישיבות הקדושות, יכולים ״ללמד זכות״ לנוכח הכרת הסביבה בה הוא פועל שנים ארוכות: מערכת של שבועון שנפסל בתוקף ע״י מרנן גדולי ישראל שליט״א, שקבעו כי עיתון זה כה רקוב במהותו עד כי אין אפשרות להכשירו בכל דרך שהיא. מה כבר ניתן לצפות ממי שמתאים עצמו לאותו ״בית היוצר״ להשקפות חדשות, עיתון שזוכה לעידוד חם מאת ה״פוסט חרדים״, לאחר ששימש בימה ליוזמות תעמולתיות שעודדו שינוי ערכים בציבור החרדי, ואשר כמה מבעליו וכותביו נמנים במוצהר על ראשי המטפחים של ״האקדמיות החרדיות״ וכדו׳.

אגב, אותו עורך העניק לאחרונה ראיון לעיתון הדתי ־ לאומי ״בשבע״. בין היתר נדרש להסביר את העובדה שעיתונו הוקע בצורה כה חריפה ע״י גדולי ישראל וע״י עשרות רבנים ומורי הוראה, שהוציאוהו אל מחוץ למחנה. כדי להצטדק בפני מראייניו הדתיים־לאומיים נקט בתשובה ארסית, לגלגנית ולעגנית, בנוסח המוכר של כל אלה שהקדיחו תבשילם והורחקו ע״י גדולי ישראל. לדבריו, ראשית כל, ״הסיבה היא כלכלית״. פשוט מאוד, כל גדולי התורה והרבנים התגייסו למערכה ״כלכלית״. הוא מוסיף,

כי הדבר נגרם מכך שגדולי התורה מטים אזנם לכאלה ש״מתעטפים באצטלה רוחנית״. ומדוע בכל זאת יצאו גדולי התורה נגדם? - כי ״לוקחים מאמר שלנו, מראים לרבנים ואז הרבנים אומרים שאסור״...

חד וחלק, פשוט וברור. הרבנים מושפעים מ״סיבות כלכליות״ ומביעים בצורה נמהרת ופזיזה את דעתם, ברגע בו ״לוקחים מאמר שלנו, מראים לרבנים ואז הרבנים אומרים שאסור״...

אז כל אלה שמתקוממים על כתבי פלסתר אנונימיים נגד גדולי ישראל המתפרסמים ברחובה של עיר, לא צריכים לאתר מי בדיוק היוזם. אין צורך אפילו לנחש את הכיוון הפוטנציאלי, לפי זהותם של אלה שמיהרו להכחיש קשר למודעות המבחילות... די לקרוא כיצד עורך ״משפחה״ מבטל בהבל פיו את דעת גדולי ישראל. כי עם כזה ״מקור השראה״, המתווה דרך לכותבי הפשקווילים המנסים לבזות בראש חוצות את גדולי התורה, תוך לעג משכילי על עצם זכותם וחובתם של מאורי הדור להביע דעת תורה בענייני השעה - שוב אין כל צורך לאתר את הפרחחים המקומיים שנשלחו ע״י מי שנשלחו כדי להפיץ סגנון מבאיש ומאוס שכזה ברחובה של עיר.

תגובות

 

עליזה גרשון, מנכ״לית ״צו פיוס״, כתבה כי ״הצטערתי לקרוא את דברי ההתקפה החריפים על ארגון ׳צו פיוס׳ הפועל לקרוב לבבות בין יהודים מכל המגזרים בעם ישראל״. בימים אלה במיוחד, כתבה ״אנו עושים מאמצים להשכין שלום ופיוס״. לגבי מאמרי עורך ״משפחה״, כתבה כי אינו מהווה חלק מצוות הארגון ואין הוא אחראי לפעילויות שהארגון מקיים. ״פנינו אליו בבקשה לשמש ככותב אורח במטרה להסביר את העמדה החרדית לציבור הכללי באופן שהציבור הזה יוכל לשמוע ולהבין. נשמח לתת במה גם לעיתונאים מעיתון יתד נאמן על מנת שיסבירו את העמדה החרדית בסוגיות השונות שעל הפרק באופן המבטא את השקפת עולמם באופן מדויק וברור״. (הערת המערכת: כמובן, שכותבי ׳יתד נאמן׳ לא ישתתפו ולא יתנו לגיטמציה למקום כזה, ויש גם להצטער שמאמרי עורך ׳משפחה׳ נחשבים שם כמי שמבטאים את ״העמדה החרדית״).

עורך ׳משפחה׳ הגיב, כי אינו מתחנחן בפני החילוניות, ואף מותקף מצידם על מאמריו. ״אין לי כל קשר עם ׳צו פיוס׳ מלבד כתבה דו שבועית זו״, כתב, אך הוסיף שבעבר השתתף בפאנלים של חרדים וחילונים ובפעילויות של ״צו פיוס״, כשהדבר נעשה לדבריו ״בהוראתם ובברכתם של גדולי ישראל״. (הערת המערכת: דעת גדולי ישראל נגד ״צו פיוס״ כבר הובאה בהרחבה בעבר. על נאמנותו של האיש לגדולי ישראל, יעיד מקום עבודתו). לעצם תוכן המאמרים שפורסמו ב״צו פיוס״, בחר עורך ״משפחה״ שלא להתייחס ספציפית, רק כתב שהוא ממליץ לקרוא את מאמריו בשלמותם, 'בלא השמטות ופלפולים'. (הערת המערכת: כמובן שאיננו מצטרפים להמלצה לקריאת המאמרים הנ''ל, שעיקרם צוטט לעיל, ורק נציין שקריאתם בשלמותם אינה מתקנת את הרושם הקשה. להיפך. עובדה היא, שהמגיב התחמק מלהתייחס ישירות לתוכן הקטעים המצוטטים. בעצם, למה צריך כלל להתפתל ולהצטדק על מכשולים שכאלה. ניתן לדחות את הכל במנטרה הידועה: 'הכל כלכלי, כלכלים'').

 

''אנו תולים תקוות בציבור ׳החרדים החדשים׳, שיוביל לעידן חדש"לאחרונה בתקשורת כללו תגובות שפורסמו אודות מכתבו של רבנו מרן הגרי''ש אלישיב שליט''א בענין חובת ההתבדלות מהרעיון החילוני, שמאיים לחדור באמצעות 'מסגרות חרדיות' של שירות צבאי ואזרחי ולימודים אקדמיים למיניהם. בדיווחים צויין, בין השאר, כי העמותה האנטי־דתית חדו״ש 'לחופש דת ושוויון', הוציאה הודעה לעתונות בה 'התריעה' מפני השלכותיו של המכתב: ״המנהיג מספר אחת של החרדים מונע מהם השכלה''...

מנכ''ל העמותה, ראביי אורי רגב, מראשי התנועה הרפורמית, הבהיר שלנוכח המכתב נותר למובילי היוזמות החילוניות לתלות תקוות אך ורק בתופעה החדשה של 'החרדים החדשים', שתעצב לעצמה דרך משלה, נגד דעת גדולי התורה.

המנהיג הרפורמי אף הביע בדברים מעוררי גיחוך את שאיפתו, כי יקומו 'רבנים' מסוג אחר, ברוח 'החרדים החדשים', שיפעלו בכיוון שונה לחלוטין. ''יש לקוות שציבור החרדים החדשים שהולך ומתפתח יידע להצמיח מקרבו רבנים גדולים וראויים יותר, שיובילו את חברת הלומדים לעידן חדש שישלב לימודים בישיבה עם שירות ועבודה'', אמר רגב.

כפי שפורסם ב'יתד נאמן', רבנים ואישי ציבור אמרו, כי דברים אלה מוכיחים שוב, כי תופעת 'החרדים החדשים', הצוברת תאוצה בעידודה הרצוף של העיתונות הפסולה שאין רוח חכמים נוחה הימנה, מבטאת מגמות מסוכנות של סיוע עקיף וישיר לגורמים חילוניים המבקשים לכרסם ביסודות הקיומיים של הציבור החרדי. עתה מתברר, כי אפילו הגורמים הגרועים והמסוכנים ביותר, ראשי הזרמים הכפרניים הידועים, מביעים בגלוי אהדה לתופעה של 'החרדים החדשים' ותולים בה תקוות רבות.

 

הדבר בא לידי ביטוי חמור לאחרונה, כאשר פוליטיקאים מאותה מפלגה 'חרדית' מקומית, המייצגת את המגמות השליליות שהוקעו ע''י כל שדרות היהדות הנאמנה, בחרו להביעו בפומבי תמיכה ואהדה לגורמים חילוניים ודתיים־לאומיים, שהובילו את מסע ההסתה שמתחולל בשבועיים האחרונים. כידוע, גורמים אלה מתפארים ביוזמותיהם להקמת 'ישיבות תיכוניות' ו'אקדמיה חרדית', מתוך ניסיון ליצור 'יהדות חרדית אחרת', ובחודש האחרון אף נתנו יד למתסיסים נגד הציבור החרדי.

בכתבה שסקרה את ההפגנות החילוניות נגד ''הדרת נשים'', הצביעו עיתונאים על הזיקה המענינת שבין הגורמים הללו. פעיל מרכזי בתנועת 'טו''ב' אמר בראיון לעתון 'הארץ', כי לנוכח ההתרחשויות האחרונות הוא קורא לציבור הכללי לסייע בידם ולהבין, כי ''זה הזמן לטפח מודל אחר של חרדיות''. הוא אף השמיע אמירה בוטה לפיה: ''אם לא נצליח להקים עוד ישיבות נורמליות שניגשים בהן לבגרות - אנחנו בדרך הבטוחה למלחמת אזרחים''!

הפירסומים הללו מאשררים בעליל את הדברים הנוקבים שאמר הגאון רבי צבי פרידמן שליט״א בשיחה שפורסמה בגליון הקודם של 'יתד השבוע', בהם אמר: ''חשוב לדעת שאי אפשר לקרוא למה שמתחולל לנגד עינינו רק ׳מאבק חילוני׳. המאבק הוא גם בתוכנו ועל דמותנו כציבור נאמן לד׳ ולתורתו. מאז ומתמיד היו לנו גם אויבים מבית, כדוגמתה של תנועת המרי, פא״י. היא ברוך ד׳ התפרקה לפני מספר שנים, אך עדיין נותרו כאלו הממשיכים את דרכה ומגמתה ומבקשים לפגוע בעולם התורה. אינני בטוח כלל, כי רק המדינה היא זו שהגתה מתוך מחשבה מקורית, את כל המגמה המסוכנת הזאת. לדעתי התופעה הקלוקלת הזאת החלה מתוך קבוצות שוליים הנמצאות בקצה המחנה שלנו, שמבקשים לבנות חייהם ולחנך ילדיהם על ברכי דרך 'פשרנית ומתונה', ומבקשים לתת לכך לגיטימציה באמצעות יצירת סחף גדול לכיוון הזה. בכך רוצים הם להישאר מקובלים בחברה. כאומרים: ראו, איננו לבד! הנה ראו, כי ישנם עוד רבים כמונו וקיימות עוד ועוד מסגרות ׳חרדיות׳ הצועדות יחד עימנו באותה דרך ובאותה השקפה''.